חוק תובענות ייצוגיות נחקק בשנת 2006, ומאז הפכה התובענה הייצוגית לביטוי שגור כמעט בכל בית במדינת ישראל. משרדי הממשלה ורשויות מקומיות, חברות סלולר, תעשיית המזון, חברות ביטוח, בנקים ותאגידים נתבעים חדשות לבקרים.

מטרת החוק היא להגיש ולנהל תובענות ייצוגיות "לשם שיפור ההגנה על זכויות", ובכך לקדם בפרט את מימוש זכות הנגישות לבית המשפט, בפרט לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כאזרחים בודדים, לאכוף את החוק על ידי האזרחים ולהרתיע מפני הפרתו, לתת סעד הולם לנפגעים מהפרת החוק גם במקרים של הפרות "סמויות", ולהביא לניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

עם זאת, חשוב לדעת שהמדינה שמרה על עצמה מפני הגשת תובענות ייצוגיות כנגדה. כך, קובע חוק תובענות ייצוגיות כי לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי-הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי.

לצד זאת, חשוב לזכור כי נגד רשויות המדינה או הרשויות המקומיות ניתן להגיש תובענה ייצוגית שעילת התביעה שלה היא החלטה שת הגוף הציבורי ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. את התובענה הייצוגית נגד גופים ציבוריים יש להגיש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים.

לאור מורכבות הליך הגשת תובענה ייצוגית ראויה נגד גוף ציבורי כזה או אחר, שיש להליך כזה סדרי דין ודיני ראיות (הוכחות) מיוחדים במערכת המשפט בישראל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום התובענות הייצוגיות ובתחום המשפט המינהלי, ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבתי המשפט השונים – בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. משרדנו עוסק בייעוץ ובייצוג תובעים ייצוגיים מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה במיצוי זכויות אדם של תובעים ייצוגיים נגד גופים ציבוריים כמו משרדי הממשל, עיריות ומועצות אזוריות.