זכות יוצרים היא זכות המוענקת על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח -2007, ואינה מוכרת כ"זכות טבעית", כלומר אין זכויות יוצרים אלא על פי תנאי החוק (סעיף 3 בחוק).

בחוק זכות יוצרים נקבע תנאי ראשוני לקיומן של זכויות יוצרים, והוא היותה של היצירה "מקורית" (סעיף 4 לחוק). כך עשויה להיות יצירה מוגנת בזכויות יוצרים ב"יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית, המקובעת בצורה כלשהי".

האם פרסום ברשת האינטרנט של יצירה מוגנת בזכויות יוצרים הוא מותר? ממש לא. מושכלות יסוד הן בתחום הקניין הרוחני בעידן הטכנולוגי כי לאדם המשקיע ביצירת יצירה בעולם הממוחשב – חייבת להיות הזכות להחליט כיצד היא תנוצל ומה יהיו גבולות השימוש בה, בכפוף למערכת ציפיותיו הראשוניות בעת שבחר לפרסם את היצירה במרחב הממוחשב.

ובמילותיו של בית המשפט, אך לאחרונה בשנת 2013:

"נימוקים אלו מעניקים תמיכה מוגברת, אם כי לא מבוטלת להתייחסות ליצירות מהעולם הממוחשב כאל קניין.

"כל המשקיע בפיתוח יצירה שכזאת יפתח ציפיות לבעלות על פני יצירתו.

"אם ליוצר חשוב שלאנשים מסוימים תהיה גישה ליצירתו ולאחרים לא, הגנת החוק על מערכת הציפיות תשמר את זכותו של היוצר לבעלות ולשליטה בלעדית לנכסיו.

"אך יש לזכור שיכולים להתעורר מצבים שבעלים ביצירה בעולם הממוחשב, ירצה להגביל בהם גישה על פי אמות מידה מסוימות ובהם שימוש מוגבל בחלקים של היצירה, ניתוב התעבורה ברשת האינטרנט, שליטה בזכות ההפצה והביצוע הפומבי שביצירה ועוד כהנה וכהנה זכויות מעולם זכויות היוצרים.

"לפיכך, לאדם המשקיע ביצירת יצירה בעולם הממוחשב חייבת להיות הזכות להחליט כיצד תנוצל יצירתו ומה יהיו גבולות השימוש בה. בין שהוא מותיר שימוש נרחב וחופשי ביצירתו ובין אם לאו וזאת, בכפוף למערכת ציפיותיו הראשוניות בעת שבחר לפרסם את היצירה במרחב הממוחשב".

שאלת מקוריותה של יצירה, במסגרת ההגנה על זכויות יוצרים, נדונה רבות בפסיקת בתי המשפט בישראל. מדובר בשאלה מרכזית בדיני זכויות יוצרים. ד"ר טוני גרינמן מסביר בספרו זכויות יוצרים )מהדורה שניה, 2008, עמ' 900), ביחס לדרישת המקוריות כך:

"דרישת המקוריות היא 'לב לבו של חוק זכות יוצרים'… משמעו, שיצירה נוצרה בידי הטוען לזכות יוצרים (מבחינה זו, שהוא 'המקור' ליצירה) ושהיא מגלמת מידה כלשהי של יצירתיות, של משאב רוחני-אינטלקטואלי השקול ליצירתיות. אין כל דרישה שהיצירה תהיה חדשנית או ייחודית".

ואכן, בית המשפט העליון סיכם את ההלכה הנוהגת ביחס לדרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים בקבעו כי "לצורך הענקת הגנה על יצירה באמצעות זכות יוצרים יש להוכיח כי מדובר ביצירה מקורית תוך בחינת שלושה רכיבי משנה – מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות – כאשר אין די בהתקיימותו של רכיב אחד בלבד לצורך הוכחת מקוריות.

מבחן המקוריות מורכב אפוא משלושה מבחני משנה:

• מבחן המקור – מבחן זה מנתח את המקור ליצירה, דהיינו האם מדובר ביצירה שמקורה ביוצר להבדיל מיצירה שהועתקה;
• מבחן ההשקעה – במסגרת מבחן זה נבדקת מידת ההשקעה של היוצר ביצירה, כאשר נקבע כי כל שנדרש להוכחתו הוא השקעה מינימלית של משאב אנושי כלשהו;
• מבחן היצירתיות – מבחן זה מנסה לאתר קיומה של תרומה אינטלקטואלית כלשהי של היוצר ליצירה. על כך קבע בית המשפט העליון כי על היצירה להיות "פרי מאמץ, כישרון והשקעה של המחבר, שיקנו לה אופי שונה משל החומרים שמהם עוצבה". עוד נקבע בפסיקה כי אין מדובר ברף גבוה במיוחד עבור היוצר, כך שלעתים "יהיה די ביצירתיות מועטת ואף חסרת ערך".

על פי המבחנים הללו, כך למשל, גם העתקה של טקסטים פשוטים כמו "איך משתמשים במוצר" מהווה הפרת זכויות יוצרים, משום שיש כמה דרכים לתאר עובדות וצורות שימוש, ויש לתת מקום ליצירתיות בבחירת המילים, סדר הבאתם וכדומה. לאחרונה פסק בית משפט השלום בתל אביב כי "תיאורים המתייחסים לאופן השימוש, ניסוחים ספציפיים ואוצר מילים מסוים – מביאים לייחוד המוגן על פי דיני זכויות יוצרים ואין מדובר ביצירה שניתנת לביטוי בדרך אחת ומצומצמת".

חשוב לזכור כי הפיצוי בשל הפרת זכויות יוצרים יכול להגיע למאות אלפי שקלים, והוא נקבע לפי אופי הפרת זכות היוצרים, חוסר תום לב של המעתיק, העתקה גורפת ושיטתית, וגם המטרה של המעתיק להשיא רווחים מהיצירה המועתקת. הפיצוי כיום נע בין רף מינימלי של 0 שקלים ועד ל-100,000 שקלים, ללא הוכחת נזק, כפיצוי סטטוטורי הקבוע בחוק. מעבר לכך, ניתן לתבוע גם פיצוי עבור הנזק שנגרם בפועל.

לאור מורכבות ניהול הליכים משפטיים בתחום הקניין הרוחני בכלל וזכויות יוצרים בפרט, שיש להם סדרי דין ודיני ראיות (הוכחות) מיוחדים במערכת המשפט הישראלית, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבתי המשפט השונים (השלום, המחוזי והעליון). משרדנו עוסק בייעוץ ובייצוג תובעים ונתבעים בתחום זכויות היוצרים מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה במיצוי זכויות היוצרים מול מעתיקים המתעשרים על גבם ועל חשבונם בלי שבאמת השקיעו ביצירה.