חוק תובענות ייצוגיות נחקק בשנת 2006, ומאז הפכה התובענה הייצוגית לביטוי שגור כמעט בכל בית במדינת ישראל. חברות סלולר, תעשיית המזון, חברות ביטוח, בנקים ותאגידים נתבעים חדשות לבקרים.

מטרת החוק היא להגיש ולנהל תובענות ייצוגיות "לשם שיפור ההגנה על זכויות", ובכך לקדם בפרט את מימוש זכות הנגישות לבית המשפט, בפרט לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כאזרחים בודדים, לאכוף את החוק על ידי האזרחים ולהרתיע מפני הפרתו, לתת סעד הולם לנפגעים מהפרת החוק גם במקרים של הפרות "סמויות", ולהביא לניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מופיע פרט 6, המאפשר להגיש תובענה ייצוגית "בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע". מפגע סביבתי מוגדר בחוק למניעת מפגעים סביבתיים משנת 1992 כך: זיהום אוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, והכול כשהם בניגוד לחוק, לצו, לתכנית, לרישיון עסק או לכל היתר או רישיון אחר – או שיש בהם פגיעה בבריאותו של אדם או גרימת סבל ממשי לאדם. מדובר בעילות תביעה רחבות יחסית למקובל במשפט הישראלי, אם כי קשה לקבל סעד זמני בתחום זה.

לאור מורכבות הליך הגשת תובענה ייצוגית ראויה, שיש לה סדרי דין ודיני ראיות (הוכחות) מיוחדים במערכת המשפט בישראל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום התובענות הייצוגיות ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבתי המשפט השונים (המחוזי והעליון). משרדנו עוסק בייעוץ ובייצוג תובעים ייצוגיים מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה במיצוי זכויות אדם של תובעים ייצוגיים בתחום המפגע הסביבתי.