נשים בהריון עד לפני מספר שנים איבדו לא מעט זכויות במקומות העבודה שלהן מעצם הכניסה שלהן להיריון, ולא אחת פוטרו כלאחר יד. כיום אישה הרה יכולה להודיע למעסיק שלה על ההיריון החל מהחודש החמישי, ולהציג אישור רפואי על מצבה הבריאותי. כמובן שמעבר לתקופה המוכרת בחוק לחופשת הלידה, כלומר 14 חודשים, היא יכולה להאריך את חופשת הלידה עד לחצי שנה בסך הכול, והמעסיק מחויב לשמור על מקום העבודה שלה לאורך כל התקופה הזאת.

מעבר לכך, קיימות זכויות נוספות של נשים הרות, כמו חופשה מיוחדת לטובת בדיקות וכיוצא בזה. אך כן צריך וחשוב להתייעץ עם איש מקצוע שהוא עורך דין המתמחה בדיני עבודה שיפרוש את הזכויות ויאפשר לאישה הרה להסיר דאגה מפיטורין כתוצאה מהריונה.

בכל הנוגע לתופעת פיטורים בהיריון, הפסיקה של בתי הדין לעבודה קובעת כי בבדיקת השאלה האם עובדת בהיריון פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, "מרגע שנודע למעסיק דבר ההיריון של העובדת – היה עליו להמשיך את העסקתה או לקבל היתר לפיטוריה, שכן החוק מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם במצב שבו לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים. המעסיק הודיע לעובדת על פיטוריה בהיותה בהריון ללא קבלת היתר ובכך פעל בניגוד לחוק עבודת נשים".

מעסיקים צריכים לזכור כי בכל הנוגע לפיטורים בהיריון, סעיף 9 לחוק עבודת נשים מטיל איסור מוחלט על פיטורי עובדת בתקופת ההיריון, בטרם קבלת היתר ממשרד הכלכלה או משרד העבודה.

לגבי הפיטורים בהיריון, בית המשפט העליון הבהיר כי הרציונל שעומד מאחורי הגבלת הפיטורים בהריון ב'תקופה המוגנת' שבה האישה נמצאת בהיריון, מחולק לשלושה טעמים:
א. קיומה של אפליה על שני סוגיה – אפליה בין נשים לבין גברים ואפליה בין נשים הרות לבין עובדים אחרים.
ב. האינטרס החברתי הכללי בעידוד הילודה.
ג. הצורך להגן על נשים בהריון באשר הן. ניתן להגדיר זאת כערך של "שונות רלוונטית" שמטרתה להביא למעמד השוויון בחברה.

בכל הנוגע לפיטורים בהיריון, בצדק פסק חד-משמעית בית המשפט העליון כי "הדין הישראלי בסוגיית ההגנה מפני פיטורי אישה בהריון מונחה על ידי כל אחד מהרציונלים האמורים. החוק הישראלי אוסר על פיטורי עובדת במהלך הריונה, במהלך חופשת הלידה ולאחריה במשך תקופה של 60 יום".

כיום, כדי לפטר עובדת בהריון נדרש אישור מיוחד לכך מהממונה על היחידה לחוק עבודת נשים במשרד העבודה. יתרה מכך, יש שפיטורים בהיריון, אף אם ניתן להם היתר כדין, יהוו הפרת חוזה עבודה המזכה את המפוטרת בפיצויים בגין הפרת חוזה העסקה.

יצוין כי בתופעת הפיטורים בהיריון נשים רבות מוצאות את עצמן מודרות ממעגל התעסוקה בתקופת ההיריון ולאחר מכן, כאימהות לפעוטות. על מנת להילחם בתופעה זו, בחר המחוקק להקנות הגנה מיוחדת לנשים, הן בתקופת ההיריון ובחופשת הלידה, והן לאחר מכן עם שובן לעבודה. הגנה מיוחדת זו נועדה לשרש את התופעה הפסולה של פיטורים בהיריון, לאפשר את השתלבותן של נשים בשוק העבודה ולתפוס את מקומן הראוי בחברה ובכלכלה. הגנה זו נועדה לאפשר לנשים שוויון זכויות בשל הפער השיטתי-מבני אשר הדיר, במשך שנים רבות, נשים ממעגל התעסוקה.

הפסיקה לאורך השנים רואה בחומרה רבה פיטורים בהיריון של עובדת בתקופת הריונה ללא היתר ממשרד העבודה, בייחוד כאשר מדובר כבענייננו בעובדת אשר נמנית על אחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בשוק העבודה הישראלי.
במסגרת "המלחמה" של המדינה בתופעת פיטורים בהיריון, עולה כי בשנת 2015 משרד הכלכלה התיר לפטר 956 נשים בהריון. סך של שיעור ההיתרים לפיטורים שניתנו עמד על 67.2% – ומדובר בירידה משמעותית לעומת שיעור של 80% שנרשם בשנה הקודמת (2014). בנוסף להיתרי הפיטורים בהיריון, ניתנו 83 היתרים לצמצום היקף העבודה, ורק 144 פניות סורבו (בילי פרנקל, "משרד הכלכלה התיר לפטר 956 נשים בהריון ב-2015", ynet, 12.1.2016).

בצדק מעלה בכתבה זו על שבט הביקורת עו"ד שיר-אל נקדימון מ"שדולת הנשים" על השיעורים הגבוהים של הבקשות המאושרות של פיטורים בהיריון. לדבריה, "החוק קובע שהחריג הוא התרת הפיטורים ואילו בנתונים היום אנו רואים שבאחוזים החריג הוא סירוב הפיטורים. בנוסף, נטל ההוכחה אמור להיות על המעסיק, ואילו בפועל העובדת צריכה להמציא את הנתונים שאין סיבה לפטר אותה, כמו למשל מודעות דרושים שהתפרסמו בעוד המעסיק טוען לצמצומים".

לדבריה, "המעסיקים באים מוכנים משפטית להליך, בעוד רוב הנשים לא מיוצגות ונדרשות להגיב לטיעוני המעסיק תוך שבוע, שזה סד זמנים בלתי אפשרי. היו גם מקרים שמפקחת משרד הכלכלה מציעה להגיע להסכמות והעובדת מגיעה להסכמה, ללא הבנה מלאה של מה היא הסכימו לו, והמשרד לא מפקח על זה. למפקחות משרד הכלכלה, שמקבלות את ההחלטה, אין ידע או הכשרה משפטית. צריך להפוך את ההליך למנגנון דומה לזה של משרד הביטחון לגבי המילואימניקים".

כיום בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים על פיטורים בהיריון לפי שני חוקים: חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. החוקים הללו קובעים סכומים כבדים על מעסיקים שמפטרים עובדת בהיריון בניגוד להוראות החוק. בתי הדין לעבודה מוסמכים לפסוק לעובדת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק, בסכומים שלעיתים יכולים לעלות כדי עשרות ואף מאות אלפי שקלים. ויש לכך דוגמאות למכביר בפסיקה הישראלית.

בנוסף, החוק מאפשר לבית הדין לעבודה לפסוק לעובדת שפוטרה בהיריון פיצוי כספי בשיעור שייראה לו לנכון בנסיבות העניין, גם אם בפועל לא נגרם לעובדת כל נזק כספי, ואף לפסוק לה 150% מהשכר שהיה מגיע לה במהלך יתרת תקופת ההיריון ותקופת 60 הימים שלאחר תום חופשת הלידה שלאחר הפיטורים בהיריון.

כאמור, קיימות זכויות נוספות של נשים הרות, כמו חופשה מיוחדת לטובת בדיקות וכיוצא בזה, לכן צריך וחשוב להתייעץ עם איש מקצוע עורך דין שהוא מומחה לדיני עבודה שיפרוש את הזכויות ויאפשר לאישה ההרה להסיר דאגה מפיטורים כתוצאה מהריונה.