בית המשפט העליון ניצב בראש פירמידת מערכת המשפט בישראל, ופועל כערכאת ערעור עליונה במדינה. נוסף על סמכותו לדון בערעורים, פליליים ואזרחיים ועל פסקי דין של מוסדות שיפוטיים מסוימים, נתונה לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) סמכות מקורית, כלומר כערכאה ראשונה, לדון בעניינים מנהליים. אלה הם סכסוכים בין האזרח ורשויות המדינה אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק, ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

במסגרת סמכות זו נכללות עתירות לבג"ץ למתן צווים המכוונים לרשויות השלטון, או לאנשים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין (על פי חקיקה מפורשת או על פי דין שהתפתח בפסיקה), לתת טעם מדוע לא יעשו (צו עשה), או מדוע לא יימנעו מלעשות (צו מניעה) פעולות מסוימות, שבגינן הוגשה העתירה.

עתירות לבג"ץ נדונות בשני שלבים. בשלב הראשון נדונה העתירה לפני שופט תורן אחד של בית המשפט העליון, המחליט אם להוציא צו על תנאי נגד מי שנגדו הוגשה העתירה, המשיב, שיבוא וינמק מדוע לא יוצא נגדו צו החלטי. החליט השופט בחיוב – מוצא צו על תנאי, ולאחר קבלת תשובתו של המשיב, נדונה העתירה לפני שלושה שופטים של בית המשפט העליון, המכריעים סופית בעתירה לגופה. שופט יחיד, הדן בשלב ראשון במתן צו על תנאי, אינו רשאי לדחות את העתירה. אם השופט סירב להוציא צו על תנאי, מועברת העתירה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים. הרכב שופטים זה רשאי להוציא צו על תנאי, או לדחות את העתירה, כבר בשלב ראשון, אף לפני שהתבקש המשיב להשיב עליה.

לאור מורכבות הגשת עתירות לבג"ץ וניהולן הנכון לפי סדרי דין ודיני הראיות (הוכחות) הקיימות במערכת המשפט בישראל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום המשפט המנהלי ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים – הנקראים 'בג"ץ קטן'. משרדנו עוסק בייעוץ ובייצוג עותרים ומשיבים בהליכי בג"ץ ובהליכים מנהליים מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה הן בייצוג של עותרים והן בהגנה על הזכויות של משיבים לעתירה לבג"ץ או לבית משפט מנהלי.