חוק חובת המכרזים אוסר על המדינה, על תאגידים ממשלתיים, על מועצות דתיות ועל קופות החולים להתקשר בחוזה עבודה או בחוזה עסקי, "אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".

מעבר לכך, תקנות חובת המכרזים קובעות כי עריכת המכרז חייבת להיעשות "באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושוויוני, המבטיח את מירב היתרונות לגוף הציבורי".

להתקשרות בחוזה באמצעות מכרז ציבורי כמה היבטים חשובים:

היבט היעילות – לצורך השגת ההתקשרות המיטבית הן מבחינה תקציבית והן מבחינת איכות הביצוע.

היבט שוויון ההזדמנויות של המתקשרים הפוטנציאליים.

היבט של מניעת משוא פנים ושחיתות בהליכי ההתקשרות.

היבט נוסף הוא בכך שההתקשרויות של רשויות המינהל יכולות לשמש מנוף להשגת מטרות חברתיות וסביבתיות חיצוניות לעסקה.

אין ספק שלתוצאות ההתקשרות יש בחלק מן המקרים השלכות עקיפות על ההתפתחות הכלכלית של המדינה באופן כללי.

היבטים אלה של חשיבות אופן הבחירה במי שיתקשרו עם הרשות המינהלית תרמה להתפתחותם של כללים משפטיים שעוסקים בקביעת המסגרת והשיטה לזכייה במכרז ציבורי. באלה מודגשת החתירה לפיתוח מתכונת של תחרות שבחירת המשתתפים בה נעשית באופן שיטתי, ענייני ושוויוני.

התפתחות דיני המכרזים בישראל היא דוגמא מובהקת לענף משפטי שהתפתחה בו רגולציה מפורטת, המבוססת בעיקר על עקרונות שפסקו בתי המשפט.

עקרונות היסוד של דיני המכרזים נגזרים ממטרות המכרז הציבורי. המכרז, כמסגרת תחרותית, מכוון להשיג כמה מטרות עיקריות: שוויון בין המתחרים או המתחרים הפוטנציאליים ויעילות מנקודת המבט של הגוף הציבורי. מצד אחד, הנחת היסוד היא שעריכת מכרז תשיג תוצאות יעילות לגוף הציבורי. מצד שני, המכרז מאפשר לגורמים חדשים "להיכנס לשוק" וכן מבטיח קיומה של תחרות בין המשתתפים.

לאור המורכבות של הליכי המכרזים והדינים שלהם הם כפופים, בסדרי דין ובדיני ראיות מיוחדים במערכת המשפט בישראל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום דיני המכרזים ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבתי המשפט השונים – בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. משרדנו עוסק בייעוץ ובייצוג בתחום דיני המכרזים מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה במיצוי זכויות אדם של זוכים ומפסידים במכרזים של גופים ציבוריים.