כאשר אתה מתלבט האם מן הראוי להגיש תביעת לשון הרע, עליך לכור את הדברים כדורבנות שפסק בג"ץ בבואו להגן על הזכות לשם הטוב:

"הגוזל את רכושי עשוי לפצות אותי בממון. הגוזל את שמי הטוב גוזל את טעם קיומי. שמו הטוב של אדם קובע את ההתייחסות שלו לעצמו ואת ההתייחסות של חבריו אליו,הוא קובע את יחס החברה אליו".

השופט מישאל חשין המנוח ביטא היטב את ההכרה בזכות לשם טוב כזכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית, שעליה ניתן להגן במסגרת תביעת לשון הרע, בכך ש"ההגנה על כבוד האדם ועל שמו אינה מצמצת עצמה לדל"ת אמותיו של היחיד. חשיבותה של אותה הגנה גולשת אל החברה בכללה".

ואכן, שופטי בג"ץ חזרו ופסקו, במסגרת ערעורים על תביעת לשון הרע, כי "הזכות לשם הטוב של האדם היא ערך יסוד בכל משטר דמוקרטי. היא תנאי חיוני לחברה שוחרת חירות. היא מבוססת בין השאר, על הצורך בהערכה פנימית, בגאווה אישית ובהכרה אישית בין בני האדם".

 ידידי עו"ד רון לוינטל היטיב לספר בספרו "ארץ דיבת חלב ודבש" כיצד  –

"עולם 'לשון הרע' הוא עולמם של סיפורים אנושיים מרתקים. התביעות בגין לשון הרע אינן מייצגות סכסוכים משפטיים רגילים, שבהם דנים בדרך כלל בפיצויים כספיים על בסיס חוזי (ללא רגשות), המחאות חוזרות או נזקים לרכוש ולגוף, כאלה שלרוב אין בהן מעורבות רגשית. להפך – תביעות דיבה מביאות איתן לאולם בית המשפט עולם של יצרים, נקמות, עלבונות ומכאובים. תשאלו את אחיו של יוסף שהוציאו דיבתו רעה עוד בספר בראשית.

"אי אפשר לומר שאין חשיבות לכסף. איש לא רוצה להפסיד כסף בהליך זה, אבל ברוב המקרים, לא הכסף מניע את התובעים. מה שמניע אותם זה הרצון כי בית המשפט ייתן גושפנקא לכך שהדברים שהוטחו בהם אינם נכונים, וכי השופט היושב בדין ימרק את שמם, גם אם באיחור ניכר ממועד פרסום 'לשון הרע' ואחרי הליך משפטי מייגע".

תביעת לשון הרע מוגשת במסגרת הוראות חוק איסור לשון הרע, שחוקק בשנת 1965. לפי הוראות החוק הזה, השמצות מכוונות בכתב, כשבפרסום הדברים אין קורטוב של תום לב, אין בהם שמץ של אמת והם אינם עומדים בחזקת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע – הפרסומים המהווים לשון הרע כמשמעו בסעיפים 1 (1-3) לחוק, וכן באופן משתמע לפי סעיף 3 לחוק, וניתן לתבוע בגין פרסום הדברים פיצוי כספי במסגרת תביעת לשון הרע.

פרסום לשון הרע מזכה את הנפגע מהוצאת דיבתו רעה בפיצוי כספי משמעותי, הנתבע בתביעת לשון הרע. כך למשל, חויבה חברת אמריקן לייזר לפצות את חברות קר שירותי רפואה ב-714 אלף שקל בגלל פרסום לשון הרע, לאחר ששופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסקו כי "הפרסומים היו חמורים ומכוערים, לקו בחוסר תום לב ובחוסר הגינות אלמנטרי ונעשו למען בצע כסף. בינם לבין חופש הביטוי ותחרות הוגנת אין ולא היה כלום".

ורק לאחרונה פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פיצוי של 30,000 שקל לאחר שקבע כי "כינוי עובדת 'גנבת' או ייחוס מעשה גניבה לעבודת מהווה אמירה שעלולה להשפיל ולבזות ואף הביאה לכך בפועל".

חשוב לזכור כי לפי הוראות חוק איסור לשון הרע, פרסום לשון הרע על מישהו היא לא רק עוולה אזרחית, המאפשרת לנפגע לתבוע את זכותו בתביעת לשון הרע בבית משפט אזרחי ולבקש פיצוי כספי, אלא היא גם עבירה פלילית בנסיבות מסוימות, כך שניתן להגיש תלונה במשטרה. אחד המאפיינים של העבירה הפלילית הוא כמות האנשים לגביהם בוצע הפרסום, אך המאפיין העיקרי הוא קיומה של כוונה לפגוע בנפגע. בלעדיה – אין אחריות פלילית. "כוונה לפגוע" היא "כוונות רעות ומזימות ארסיות".

ראוי לזכור כי בתי המשפט מתנהלים על פי חוקים, על פי סדרי דין מסוימים ועל פי דיני ראיות. לאור מורכבות ניהול הליכים משפטיים בתחום של תביעת לשון הרע, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבתי המשפט השונים (השלום, המחוזי והעליון). משרדנו עוסק בייעוץ ובייצוג תובעים ונתבעים בהליכים של תביעת לשון הרע מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה במיצוי הדין עם מפיצי דיבה ולשון הרע למיניהם בפרט לאחרונה ברשת האינטרנט וברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטיוויטר.