חוק תובענות ייצוגיות נחקק בשנת 2006, ומאז הפכה התובענה הייצוגית לביטוי שגור כמעט בכל בית במדינת ישראל. חברות סלולר, תעשיית המזון, חברות ביטוח, בנקים ותאגידים נתבעים חדשות לבקרים.

מטרת החוק היא להגיש ולנהל תובענות ייצוגיות "לשם שיפור ההגנה על זכויות", ובכך לקדם בפרט את מימוש זכות הנגישות לבית המשפט, בפרט לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כאזרחים בודדים, לאכוף את החוק על ידי האזרחים ולהרתיע מפני הפרתו, לתת סעד הולם לנפגעים מהפרת החוק גם במקרים של הפרות "סמויות", ולהביא לניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מופיע פרט 7, המאפשר להגיש תובענה ייצוגית בעילה משפטית הנובעת לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, שנחקק בשנת 2000. פרט 8 לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר להגיש תובענה ייצוגית בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה שנחקק בשנת 1988.

בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אומצה תפישת שוויון הכוללת איסור הפליה על רקע השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות וכדומה. ואילו בחוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, משנת 2008, מדובר בשילוב וקידום של נשים בעבודה, שאותן בא החוק לעודד בבחינת "אפליה מתקנת", כולל מתן עדיפות לקידום נשים לדרגות בכירות ולעמדות ניהול, ולשילוב וקידום של נשים מקבוצות אוכלוסייה המתקשות להשתלב במקומות עבודה.

איסור אפליה מתבטא בחוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים בהגדרות הבאות:

"מעמד אישי" – היות אדם רווק, נשוי, גרוש או אלמן;

"מקום ציבורי" – כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית;

"שירות ציבורי" – שירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים, המיועדים לשימוש הציבור;

"שירותים פיננסים" – שירותי בנקאות, מתן אשראי וביטוח;

"שירותי תחבורה" – אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, שירותי הסעה והשכרת רכב.

כמו כן, מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי או הורות.

לאור מורכבות הליך הגשת תובענה ייצוגית ראויה, שיש לה סדרי דין ודיני ראיות (הוכחות) מיוחדים במערכת המשפט בישראל, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום התובענות הייצוגיות ושהוא בעל ניסיון מקצועי בליטיגציה בבתי המשפט השונים (המחוזי והעליון). משרדנו עוסק בייעוץ ובייצוג תובעים ייצוגיים מזה שנים רבות, ועו"ד אורי ישראל פז מתמחה במיצוי זכויות אדם של תובעים ייצוגיים בקשר לאיסור אפליה.