למה להקים חברה כדי לנהל עסקים?
החברה היא המוסד הכלכלי החשוב ביותר בעולם העסקים, המהווה את התשתית המשפטית למרבית הפעילות הכלכלית והפיננסית בעולם המערבי. אך האם בשביל לנהל עסקים עליך להקים חברה?

החברה בע"מ היא ארגון ותאגיד בעל אישיות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת להפקת רווח כספי. החברה היא ישות שקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית, והיא מסגרת משפטית מקובלת לניהול של פעילות עסקית משותפת של אנשים, שיש לה יתרונות וחסרונות לעומת שותפות.

השיקולים לניהולם של עסקים באמצעות חברה בעירבון מוגבל, חברה בע"מ, משתנים מתקופה לתקופה וממקום למקום. השאלה תלויה במידה רבה במערכת החוקים הקיימת במדינה שבה פועלת החברה ובמבנה המערכת הפיסקלית.

המלומד האנגלי ויליאם בלקסטון ראה בשנת 1813 את הקמת החברה או התאגיד כסיבה כמעט בלעדית להתאגדות החברה את רעיון ה"חיות התמידית" של התאגיד, כלומר המשכיות הפעולות הנצחיות להבדיל מבני תמותה בשר ודם.

כך לדוגמה, פטירתו או הסתלקותו של אחד מבעלי המניות אינו גורר אחריו תקלה לבעלי המניות האחרים, או לחברה עצמה אשר הייתה חייבת, באופן תיאורטי, להפריש חלק מהרכוש המשותף עבור חלקו של בעל המניות היוצא. לעומת זאת, בשותפות, בהיעדר הסכם אחר, השותפות מתפרקת עם מותו או פשיטת רגלו של שותף או פרישתו מהשותפות. בעיות אלה אינן מתעוררות בחברה.

כיום, בעידן של המאה ה-21 כל עסק בסדר גודל מסוים מוקם כדרך של חברה בע"מ. גם גופים המוקמים לתועלת הציבור מעדיפים כיום להקים חברה בע"מ בעלת אופי מיוחד (חברה לתועלת הציבור, המכונה בראשי תיבות חל"צ), במקום לפעול באמצעות עמותה.

מכל צורות ההתאגדות המוכרות במשפט, קנתה לה במשפט הישראלי (בעקבות המשפט האנגלו-סקסי), מקום ראשון במעלה החברה בעירבון מוגבל. פרופ' יוסף גרוס, מומחה לדיני חברות, מציין שתי סיבות מרכזיות לכך:
1. היתרונות וההשלכות של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, לגווניה השונים.
2. גישתו הליברלית המקלה וחסרת ההתערבות של המחוקק בכל הקשור להקמת החברה ולתפעולה.
פיקוח, רגולציה, נוקשות והתערבות מרתיעים בני אדם מהתאגדות. לכן, החל משלב הקמתה של החברה ובמשך כל תקופת קיומה, נזהר המחוקק הישראלי מלהתערב ברצונם ובפעולותיהם של המתאגדים ונותן להם חופש כמעט מוחלט לנהל את החברה כרצונם.

כך, חוק החברות אינו מתערב במבנה הון המניות של החברה ובגודלו. החברה יכולה להירשם בהון של שקל אחד ולנהל עסקים במיליוני שקלים. החברה רשאית לקבוע מטרות כלליות לפעילותה. אין כל הגבלה לגבי ההון הנפרע. אין התערבות לגבי הקצאת מניות תמורת רכוש ושירותים. הקמת החברה אינה כרוכה בהופעות ורישומים בפני נוטריונים ונושאי תפקידים רשמיים אחרים. אין גם התערבות בקביעות היסוד של המתאגדים ובהקניית זכויות מיוחדות, שלילת זכויות הצבעה וכולי.

שורה של שיקולים קשורים בהחלטה של ניהול עסק, האם לנהלו בדרך של התאגדות כחברה, שותפות, עוסק מורשה עצמאי וכיוצא באלה ישויות משפטיות. יש לשקול את התאמת מבנה ההתאגדות לפעילות העסקית שאותה מבקשים לאגד. המרכיבים שאותם יש לשקול בזמן קבלת ההחלטה על ההתאגדות משתנים מדי תקופה. כך משתנים שיקולי מס (הן של החברה והן של היחיד) לאור חוקי המס בתקופות שונות ובמקומות שונים. מקום שהפעילות מורכבת ממספר אנשים, עדיף להתאגד כחברה מאשר כשותפות.

שיקול עיקרי בהתאגדות כחברה הוא הרצון להפריד את רכוש החברה מרכוש המתאגדים והגבלת אחריות בעלי המניות בחברה. הגבלת האחריות מתייחסת לבעל המניות, בין אם הוא יחיד ובין אם הוא חברה המקימה חברות בנות ומסונפות.

מעבר לכך, מוסד החברה מאפשר ריכוז ניהולי בידי קבוצת יזמים ומנהלים מוכשרים, כאשר ההון מושקע על ידי משקיעים והניהול מופקד בידי מנהלים. החברה פתחה בפני דור חדש של יזמים ומנהלים בעלי יכולת אפשרויות ניהול בקנה מידה רחב, כאשר למנהלים אישית לא היו אותם מקורות מימון כספיים לניהול עסקים בקנה מידה גדול.

החברה יכולה גם למשוך אליה כוחות ניהול מעולים גם על ידי שיתופם של העובדים בהון החברה, על ידי מתן אופציות לרכוש מניות בחברה. תוכניות האופציות יכולות לקשור את העובד לחברה על ידי קביעת תוכנית שמימושה הוא בפרקי זמן קבועים מראש. ניתן ליצור סוג מיוחד של מניות שאינו פוגע במערך הכוחות בחברה או בבעלות מייסדיה, ועם זאת לאפשר ליזם ליהנות מפרי עמלו בצורה של חלוקת רווחים, על פי התוצאות העסקיות וזכותו לחלק מהרכוש.

"תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה", נקבע בסעיף 11 לחוק החברות. לכן בישראל קיים "מודל החברה", לפיו החברה לעצמה קיימת וצריכה לדאוג לאינטרסים שלה. לחברה כאישיות משפטית נפרדת אינטרסים משלה, שאינם זהים לאינטרסים של אף אחד, אף לא לאינטרסים של בעלי מניותיה. לדוגמה, אם מנהל בחברה צריך לקבל החלטה האם לחלק דיבידנד, עליו לשים בראש מעייניו את טובת החברה, ולא את טובת בעלי מניותיה, ולבחון האם פעולה כזאת תיטיב עימה. בהמשכו קובע סעיף 11 לחוק החברות כי "…ניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור". כלומר, החוק מאפשר לחברה במסגרת השיקולים העסקיים שלה, כל עוד הדבר לא פוגע באינטרסים שלה, להתחשב גם בנושיה, עובדיה ובאינטרס הציבור בכללותו.
רשימה זו מבוססת על ספרו של פרופ' יוסף גרוס על חוק החברות (מהדורה חמישית, תשע"ז-2016).

אין במידע המופיע לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה ספציפי יש לפנות למשרדינו לקבלת יעוץ משפטי מתאים כדי להימנע מטעויות בהקמת חברה שעלולות לעלות כסף רב. משרדינו מתמחה בהצלחה בהקמת חברות חדשות ועוסק בדרכי יישוב סכסוכים בין בעלי מניות ועובדי ניהול בכירים. נא השאר פרטיך למטה ונחזור אליך בהקדם.