בשנים האחרונות רווחת עילת תביעה חדשה בדיני העבודה, המכונה בישראל "התנכלות תעסוקתית", "התעמרות בעבודה" או "העסקה פוגענית". מדובר בעילת תביעה שמקנה הגנה משפטית לעובד שמוצא את עצמו פגוע במקום עבודתו: מתנאי העבודה, מהממונים עליו או מחבריו לעבודה. החידוש בעילה משפטית זו הוא מתן הגנה לעובד מפני כלל הפגיעות וההטרדות הפוגעות בכבודו, בניגוד להגנות המשפטיות המוכרות בחוק הישראלי, המצומצמות למקרים של הטרדה מינית או אפליה.

כיום אין בישראל חוק שעוסק בתופעת התעמרות בעבודה, אלא רק קיימות שתי הצעות חוק. הצעות החוק טרם עברו את כל שלבי החקיקה בכנסת, אבל הן משמשות את בתי הדין לעבודה כמקור נורמטיבי, גם אם כזה שמעמדו נמוך בהרבה מזה של דבר חקיקה מחייב, ובפסיקת בתי הדין האזוריים לעבודה נקבע כי אין בכך כדי למנוע הגשת תביעות בעילה זו, וכי ניתן לפסוק פיצוי כספי לנפגעים ממנה.

דרך משפטית נוספת להכיר בפגיעות בכבודו של עובד, בגלל "התנכלות תעסוקתית" או "התעמרות בעבודה" או "העסקה פוגענית", היא קביעה שיפוטית לפיה המעסיק הפר את חוזה העבודה שלום מול העובד באופן שגרם לעובד עוגמת נפש.

יצוין כי 30% מהעובדים השכירים בישראל נחשפו להתעמרות משמעותית במקום העבודה על ידי מנהלים, עמיתים או לקוחות. כלומר, עובד אחד מתוך כל שלושה עובדים שכירים עבר התעמרות משמעותית במקום העסקתו. כך עולה מנתוני משרד הכלכלה, על פי ממצאים המתבססים על סקרים, עבודות ומחקרים שנעשו בשנים האחרונות במינהל המחקר במשרד הממשלתי בנושא זה.

בסקר המקיף נכללו מספר רב של שאלות בנוגע לסוגי התעמרות שונים, תדירותן (מ"אף פעם" ועד ל"לעיתים מאוד תכופות"), וכן לגבי זהות הגורם המתעמר: מנהל, עמיתים לעבודה ולקוחות.

על פי ההגדרה הרחבה של "התעמרות בעבודה", שהיא התנהגות של התעללות מילולית או רגשית הנתפסת בעיני העובדים עצמם כהתנהגות פוגעת או פוגענית, מתברר כי למעלה ממחצית מהמרואיינים (55.4%) דיווחו כי חוו לפחות התעמרות אחת מאחד מהגורמים: מנהלים, עמיתים או לקוחות.

עוד מתברר כי על פי דיווחי העובדים השכירים, קרוב ל-12% נפגעו מהתעמרות במקום העבודה לעיתים תכופות ויותר. קרוב ל-7% מדווחים כי נפגעו מהתעמרות בעבודה לעיתים תכופות.

העובדים השכירים נחשפו להתעמרויות לא רק מצד המנהלים במקום העבודה אלא גם מעמיתים, מלקוחות ומספקים המגיעים אל העסק כדי לקבל שירות או לבצע עבודות. ההתעמרויות במשק רווחות הרבה יותר מצד מנהלים כלפי העובדים, ופחות מצדם של עמיתים או לקוחות.

2.3% מהעובדים השכירים נחשפו להתעמרויות מצד המנהלים, לקוחות ועמיתים. 6.3% מהעובדים השכירים נחשפו בו-בעת גם להתעמרויות מצד עמיתים לעבודה ומצד לקוחות. קרוב ל-22% מצד העובדים השכירים נחשפו להתעמרות של מנהלים, כ-17% מצד עמיתים במקום העבודה וכ-12% מצד לקוחות וספקים.

עוד מתברר כי התופעה הזאת רווחת יותר כלפי עובדים שכירים שהם גברים, צעירות וצעירים בגילאי 18-34, בעלי שכר נמוך (סביב שכר המינימום). וההתעמרות בעבודה רווחת בקרב עסקים גדולים יחסית ובקרב המגזר העסקי, אף כי התופעה קיימת גם במגזר הציבורי.

51.6% מכלל העובדים השכירים שהתעמרו בהם דיווחו שההתעמרות פגעה במוטיבציה שלהם לעבוד. בשל ההתעמרות, טענו 11.6% מהמרואיינים שהם לא מתפקדים בעבודה, 14% מגיעים באיחור לעבודה, 5.3% נשארים בבית לאחר התעמרות, 11.2% עושים הפסקות בעבודה ו-7.6% יוצאים ממקום העבודה מוקדם יותר.

במשרד הכלכלה מציינים כי השכיחות של ההשלכות הללו היתה גבוהה בממוצע בקרב עובדים שנפגעו מהתעמרות פי 2.25 בהשוואה לעובדים שלא נחשפו להתעמרות.

ההשלכות הכלכליות הישירות של התעמרות במקום העבודה, לגבי המעסיקים, היא הירידה בפריון העבודה במהלך יום העבודה ובהיעדרויות יזומות חריגות. להערכת חוקרי משרד הכלכלה, מימדי האובדן הכלכלי הם גדולים יחסית בהתייחס לכך ששיעור גבוה של עובדים אכן דיווחו על התעמרות ועל השלכותיה לגביהם.

נראה כי הממצאים הללו מלמדים שהמחיר שמשלמים העובדים השכירים כתוצאה מהתעמרות מצד מנהלים, עמיתים ולקוחות הוא גבוה מאוד. מדובר מחד במחיר נפשי ורגשי, ומאידך – בפגיעה ממשית ביכולת של עובדים לתפקד וליצור במהלך יום העבודה, ולכך ישנן השלכות גם על אובדן משמעותי של הכנסות של עסקים.

יצוין כי תורת ישראל מצווה לשמור על כבוד האדם – התנכלות תעסוקתית בעובד גם מנוגדת לתורה ופוגעת בכבודו, אבל גם פוגעת באופן ממשי ביכולתו של העובד לתפקד וליצור במהלך יום העבודה ולכך יש השלכות ופגיעה גם במעסיק עצמו.