היעדרות עובדת לצורך טיפולי פוריות תהיה על חשבון ימי המחלה

על פי תיקון לחוק עבודת נשים, שפורסם ביום 6.1.2019 (ויכנס לתוקף חודש לאחר פרסומו), היעדרותם של עובד/ת לצורך טיפולי פוריות תהיה על חשבון ימי המחלה שלהם – גם אם נעדרו חלקי ימים. היעדרות של חלקי ימים כאמור לא תעלה על 40 שעות היעדרות בשנה לעובד/ת המועסק/ת במשרה מלאה (כפי שהיא נהוגה במקום העבודה), או עד לחלק היחסי של 40 השעות כאמור, בהתאם לשיעור חלקיות המשרה.

בתיקון לחוק נקבע כי "שיעור חלקיות המשרה" יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד/ת בחודש, ובין מספר שעות העבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה, או 182 שעות, לפי הנמוך.

עוד נקבע בתיקון החדש לחוק כי למרות הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, היעדרות מסיבה של טיפולי פוריות (הנכללת במכסת השעות האמורה) תזכה את העובד/ת בתשלום דמי מחלה החל מהשעה הראשונה להיעדרות. התשלום בעד חלקי ימים לעניין זה יחושב לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד/ת באותו יום – אילולא נעדר מעבודתו.

עד כה, עובד/ת בטיפולי פוריות שנעדרו מעבודתם לצורך טיפולי פוריות היו זכאים לדמי מחלה רק על חשבון ימי המחלה הצבורים שלהם. לכן כאשר עובדים אלה נעדרו חלקי ימים הם בדרך כלל לא היו זכאים לתשלום, וזאת משום שלפי חוק דמי מחלה התשלום על ימי מחלה הוא רק החל מהיום השני להיעדרות, ובשיעור של 50% בלבד משכרו הרגיל של העובד עד ליום המחלה הרביעי.

עובדות בהריון זכאיות להיעדר מעבודתן ללא ניכוי משכרן ולא על חשבון ימי המחלה שלהן, עד 40 שעות בתקופת הריונן.

מעסיק המבקש לפטר עובדת בהריון או עובדת שנמצאת בטיפולי פוריות, מחויב לפנות למשרד הכלכלה לקבלת היתר, וחלה עליו חובת ההוכחה להראות שאין קשר בין הפיטורים או צמצום היקף המשרה והשכר, לבין היות העובדת בהיריון או בטיפולי פוריות. במקרים שבהם נמצא קשר בין הפיטורים להיריון או לטיפולי הפוריות – לא ניתן לאשר את הפיטורים וניתן אף לתבוע את המעסיק בגין נקיטתו באפליה פסולה.

לאחרונה, משרד הכלכלה עדכן את נוהל קבלת ההיתר לפיטורי נשים בהיריון, טיפולי פוריות וחופשת לידה, באופן שבו מהיום גם ארגונים העוסקים בזכויות עובדים ועובדות יורשו ללוות נשים בהיריון במסגרת הליך בקשה לפיטורים, זמן התגובה לבקשת הפיטורים הוארך מ-7 ל-12 ימים. בנוסף, תוכל הממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה לדחות את מועד כניסת הפיטורים לפועל, כדי לשמר את הרצף התעסוקתי של העובדת.

לצד האפשרות להיות מלווה בעורך דין בעת מתן התגובה לבקשת הפיטורים, תוכל העובדת להיות מלווה גם בנציג ארגון העוסק בזכויות בעבודה, על מנת לאפשר לה לקבל תמיכה וסיוע, נוספת או חלופית.

יצוין כי בית הדין הארצי לעבודה אישר לאחרונה עקרונית כי לממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה, קיימת הסמכות להתיר פיטורים בהתאם לחוק עבודת נשים, לא רק מיום ההחלטה או רטרואקטיבית (בהתאם לסעיף 9ב לחוק עבודת נשים), אלא גם להחליט שמועד כניסת התוקף של ההיתר לפיטורי העובדת יהיה בתאריך עתידי. שופטי בית הדין הארצי לעבודה הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופט אילן איטח ונציגי הציבור, קיבלו את ערעור המדינה באשר לסמכות הממונה לפי חוק עבודת נשים להתיר פיטורים לנשים בהריון גם במועד מאוחר מהחלטתה.

שופטי בית הדין הארצי פסקו עקרונית כי לממונה על פי חוק עבודת נשים "נתונה הסמכות על פי חוק, לשקול מתן היתר לפיטורים גם לאחר מועד החלטתה" (ע"ע 44996-05-14). לכן סמכות זו תופעל לפי הנוהל החדש כאשר נדרש איזון בין הצורך של המעסיק לפטר את העובדת, לבין היבטי תעסוקתה, שמירה על רציפות זכויות, רצף תעסוקתי והקושי במציאת תעסוקה חלופית בתקופה זו.

מנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי בשנת 2015 משרד הכלכלה התיר לפטר 956 נשים בהריון. סך של שיעור ההיתרים לפיטורים שניתנו עמד על 67.2% – ומדובר בירידה משמעותית לעומת שיעור של 80% שנרשם בשנה הקודמת (2014). בנוסף להיתרי הפיטורים, ניתנו 83 היתרים לצמצום היקף העבודה, ורק 144 פניות סורבו.

המידע לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי ובכל מקרה יש לפנות למשרדינו המתמחה במשפט העבודה לצורך קבלת יעוץ פרטני.

לקריאה נוספת, ראו: הנוהל המעודכן

ביה"ד הארצי: אין די באמירה של עובדת כי היא בהריון כדי להגן עליה מפיטורים