הידעת שהחוק למניעת הטרדה מינית מגן על גברים ונשים באופן זהה? שהחוק אוסר רק שישה סוגים של הטרדה מינית, ושום התנהגות אחרת אינה בגדר הטרדה מינית אסורה? הידעת שהחוק אוסר התנכלות הקשורה בהטרדה מינית, וקובע עונש חמור יותר להתנכלות כזו מאשר לעצם ההטרדה? שהוא חל על כל שני בני אדם בכל מקום ובכל זמן, ולא רק במקום העבודה? שמי שנפגעה מהטרדה מינית אינה חייבת לפנות בתלונה למשטרה, אלא היא רשאית לתבוע מן המטריד פיצויים כספיים, על פי בחירתה? והידעת שכל אדם רשאי להתלונן במקום העבודה שאחד מעובדיו הטריד אותו מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית חל על כל אדם בכל מגעיו עם כל הסובבים אותו. החוק קובע את הגבול בין המותר והאסור ביחסי אנוש בכל מקום עבודה בארץ, ואת חובותיו של כל מעסיק כלפיו עובדיו וכל מי שבא במגע עימם. לכן על כל אזרח בישראל, ובפרט אם הוא מעסיק עובדים, להכיר את הוראות החוק, להבין את הוראותיו ולהפנים אותן. החוק מחייב את המעסיק לנקוט שורה של צעדים למניעת תופעות של הטרדה מינית במקום העבודה.

בכל הנוגע להטרדה מינית בעבודה או הטרדה מינית בחיים בכלל – החוק מגדיר שישה סוגי התנהגויות כהטרדה מינית:
1. סחיטה מינית באיומים.
2. מעשים מגונים.
3. התייחסויות מיניות חוזרות שהאדם אליו הופנו הראה כי אינו מעוניין בהן.
4. הצעות מיניות חוזרות שהאדם אליו הופנו הראה כי אינו מעוניין בהן.
5. התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו, למיניותו או לנטייתו המינית של אדם.
6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו ועלול להשפילו או לבזותו ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

התנהגויות אלו אסורות תמיד במסגרת פעילות במקומות העבודה וגם במוסדות אקדמיים.

האם דיבורים מיניים כלליים שאינם מופנים כלפי אדם מסוים, ובכללם סיפור בדיחות גסות ותליית תמונות פורנוגרפיות, עלולים להיחשב כהטרדה מינית? התשובה לכך היא חיובית, כן. הטרדה מינית יכולה להתבטא גם ביצירת "סביבה עוינת" במקום העבודה, שלא נובעת מהצעות בעלות אופי מיני או מהתייחסות המיועדת להשגת טובות הנאה מינית או מאווירה כללית – המתבטאת בדיבורים, ברמזים או במצגים חזותיים בעלי אופי מיני – שיש בה כדי ליצור סביבת עבודה הפוגעת בכבוד.

כך לדוגמה כאשר מנהל מחלקה תולה על קירות החדרים במחלקה תמונות פורנוגרפיות, או כאשר מרצה נוהג לנבל את פיו במהלך הרצאותיו בביטויים גסים שיש בהם כדי להשפיל נשים.

חשוב לדעת כי בגדרו של המושג "הטרדה מינית" נכללים סוגים שונים של מעשים אסורים וקיימת קשת רחבה של מקרים חריגים במדרג חומרה שונה.

בשנת 2016 פסק השופט הבכיר אורן שגב, מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי "לא כל אמירה בוטה, גסת רוח או שוביניסטית עולה כדי התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו. יש להבחין בין אמירות אלו לבין אמירות גסות רוח ובלתי ראויות, תוך בחינה לשונית של הנאמר ועל רקע הנסיבות וההקשר בהם נאמרו הדברים".

ואכן, כבר פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת עוד בשנות ה-90 כי "קביעת סימני היכר להטרדה מינית דורשת משנה זהירות, שלא לחצות את הגבול שבין אמירות והתנהגויות בעלות אופי טבעי שהן טבעיות ונחשבות כדרך התנהגות מקובלת בחברה פתוחה לבין אמירות והתנהגויות החורגות מכך, ופוגעות באדם אחר".

למשרדנו ניסיון רב בייצוג לקוחות החשודים בהטרדה מינית וכן בייצוג של עובדות או עובדים שהוטרדו מינית במקום עבודתם ומבקשים למצות את הדין עם המפגע. עו"ד אורי ישראל פז ייצג מעסיקים שנתבעו בגין חשדות להטרדה מינית בבתי הדין האזוריים לעבודה, ונחל הצלחה בניהול ההליך המתנהל מטבע הדברים בדלתיים סגורות כך שנבצר מאיתנו לפרט יותר מכך.